האתגר
- מעבר מ-EDR אחר. הארגון החליף EDR של צד שלישי ב-Defender for Endpoint, ורצה להמשיך לשלוט בדיסקים נשלפים, ב-USB ובטלפונים שמתחברים למחשבים.
- פוליסות מורכבות. ב-Intune, אישור של התקן קיים רק כחריגה בתוך פוליסת חסימה. שיוך לא נכון לא מקפיץ שום התראה, פשוט לא נפרס כלום.
- אין תמונה של מה שנאכף. לא הייתה דרך לדעת אם פוליסה באמת הגיעה למחשב, או רק נשלחה.
מה עשינו יחד
ארכיטקט הענן של OnCloud בנה ממשק ניהול ייעודי מעל Intune ו-Defender, ועבד עם צוות ה-IT של הארגון בסבבים קצרים: כל בקשה שלהם הפכה לגרסה חדשה תוך ימים.
1ממשק אחד לחוקים
בונים חוק "לחסום" או "לאשר" בכמה קליקים, והממשק מייצר את הפוליסות ב-Intune.
היתרון: צוות ה-IT לא צריך להכיר את הלוגיקה של פוליסות Device Control.
2מה באמת נאכף בכל מחשב
מסך אכיפה שקורא מה השתנה בפועל בכל מחשב, ולא מה ש-Intune מדווח שהוא שלח.
היתרון: רואים מיד אילו מחשבים בסקופ של חוק ולא אוכפים אותו.
3סריקה לפני הפריסה
הסריקה מצאה שה-Security Baseline כבר חוסם סוג אחד של התקני אחסון על כל המחשבים, ושהחוק הראשון שהיה נפרס היה דורס את החסימה הזאת בלי שום התראה. החסימה הקיימת שולבה בחוקים החדשים.
היתרון: אף חסימה קיימת לא אבדה במעבר.
4חוקים שלא נפרסים מסומנים
חוק אישור שלא מייצר כלום ב-Intune מסומן מיד.
היתרון: אין מצב שבו התקן מוצג כמאושר, ובפועל לא קרה כלום.
5נעילה למשתמש ולמחשב
התקן מאושר יכול להיות מוגבל למשתמש מסוים ולמחשב מסוים, יחד.
היתרון: דיסק מאושר עובד רק אצל העובד שצריך אותו, ורק על המחשב שלו.
6מאיפה כל החלטה הגיעה
לכל התקן חסום יש קישור לחוק שחסם אותו, ולכל התקן מאושר קישור לחוק שאישר אותו.
היתרון: כשעובד שואל "למה נחסמתי?", יש תשובה מהירה.
7גם הממשק עצמו מוגן
הגישה לממשק מותרת רק מכתובות הארגון, בנוסף ל-Conditional Access. כל גרסה חדשה נבדקת קודם בסביבה לקריאה בלבד, על הנתונים האמיתיים.
היתרון: הכלי שמנהל את החסימות לא הופך לנקודת תורפה, ושינויים נבדקים בלי סיכון.
מה השתנה
עוברים ל-Defender ורוצים לשלוט בהתקנים חיצוניים? נתחיל בפגישת היכרות טכנית.
קביעת פגישה